<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת מטות</h1>
<h2>דף לו:</h2>
ופסק מורינו רב האי גאון דנמנעו מלהתיר שבועות זולתי לדבר מצוה לפי שאין נדרים רגילים [ללמוד] בבית המדרש ואיכא למיחש אעונש דשבועה בתורה. אמנם פי' ר"ת ורי"ץ דשבועה בתורה, חכם מתיר אותה או ג' הדיוטות, דהכתיב [במדבר ל'] או השבע שבועה לא יחל דברו הא אחרים מוחלין. ועוד דאין לו שבועה בתורה אם לא יזכור השם, והלכה דנזקקין לאלקי ישראל. ועוד צדקיהו נשבע לנבוכדנצר בתורה וס"ת בידו על ברכיו והתירו לו חכמי ישראל. וכן אמר פרעה ליוסף זיל איתשיל על שבועתך דאשבעך אביך בנטילת חפץ דמצוה. ופי' ר"ת דבתקיעת כף צריך להחמיר יותר מנדר ושבועה ואין לה הפרה, והפסוק החמיר בה שנ' (יחזקאל י"ז י"ח) ובזה אלה והפר בריתו והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט. אך אם יש הפסד מרובה מתירין לו, מוטב שיאכלו בשר תמימות שחוטות ואל יאכלו וכו'. ופסק דאם הנשבע אדם לחבירו מעצמו, או שהשביעו ואמר אמן, דאין להתיר נדרו ושבועתו אלא בפניו לכתחילה. דאמרי' אמר ליה הקב"ה למשה במדין נדרת לך במדין והתר נדרך שנ' [שמות ד'] ויאמר ד' אל משה במדין לך שוב מצרים וגו'. (ופר"ץ) [ופרי"ץ] דבדיעבד אם הותר נדרו שלא בפניו מהני, שהרי צדקיהו נשבע לנבוכדנצר והתירו לו חכמי ישראל שלא בפניו.
